אטליז אבו חלווה בע"מ נ' מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

החלטה

הבקשה:

לפני בקשת הנתבעת להוצאת מסמכים מתצהיר עדות ראשית של התובעת וכן ביצוע עיון במסמכים.

לטענת התובעת, לתצהיר צורפו מסמכים שלא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים כגון חשבוניות שונות של צדדי ג'.

לטענת הנתבעת, אלה מסמכים מהותיים לכימות הנזק הנטען ובהעדר אפשרות העיון בהם במועד, נפגעה הגנתה. מכאן הבקשה.

התגובה:

התובעת טוענת, כי מדובר בבקשה מטעה, שכן המסמכים שהוזכרו וצורפו לתצהיר נשלחו לעיון הנתבעת עוד חודשים טרם הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם הצדדים.

עוד נטען בסעיף 3 לתגובה, כי מדובר במסמכים שהוחלפו בין הצדדים עוד טרם הגשת התביעה בשלב המו"מ. אומנם, עקב טעות טכנית לא נזכרו המסמכים בתצהיר גילוי המסמכים אך בפועל, מדובר במסמכים שהרלוונטיות שלהם היתה ידועה לתובעת והם אף נשלחו אליה בפועל זמן רב קודם לכן.

תשובה לתגובה:

הנתבעת טוענת, כי טענות התובעת, בדבר משלוח המסמכים לידיה עוד בשלב המו"מ, וביצוע עיון בהם נטענו בעלמא וללא תצהיר.

הוא הדין באשר לטענה כי השמטתם מתצהיר גילוי המסמכים נובע מסיבות טכניות בלבד.

מסיבות אלה, שבה הנתבעת וחוזרת על בקשתה.

בתשובה לתגובה תמכה הנתבעת יתדותיה בתקדימים משפטיים ובתקנות סדרי הדין, אך לא התייחסה עניינת לעצם הטענה כי אכן המסמכים האמורים הומצאו לידיה ובוצע עיון בהם עוד מקדמת דנא.

הכרעה:

הזכות למשיכת מסמכים שלא גולו בתצהיר גילוי מסמכים ולא בוצע עיון בהם היא זכות דיונית. אך, האם עובדתית זהו המצב בענייננו?

תגובת התובעת מלמדת, כי בפועל היתה הנתבעת מודעת לקיומם של מסמכים אלו במסגרת תכתובות העבר בין הצדדים, אפילו כאלה שקדמו להגשת התביעה. עוד נאמר, כי בפועל הועברו המסמכים הללו לידי הנתבעת והיא עיינה בהם כרצונה.

הנתבעת לא התמודדה עניינית עם טענות אלה ולא אישרה או הכחישה אותן.

כל שטענה הוא כי היה מקום לצרף תצהיר בתמיכה לטענות עובדתיות אלה.

בחנתי את הבקשה המקורית שהגישה הנתבעת ביום 14.9.10 ולא מצאתי כי בקשה זו נתמכה בתצהיר מטעם הנתבעת.

יש בכך הגיון.